אטיולוגיה ופתולוגיה:
המונח "רוח" בגישה הסינית מבטא מצב של - "רוח" חיצונית, כפי שמוכר לכולנו. רק שאותה "רוח" יכולה לחדור לגוף ולגרום לתופעות חיצוניות כמו - שפעת, נזלת וכדומה. ה"רוח הפנימית" היא יותר מורכבת. היא נובעת מבעיה בכבד. לכל איבר בגישה הסינית יש תופעת טבע מסוימת. התופעה של הכבד היא הרוח. כאשר יש בעיה בכבד תתכן רוח פנימית. רוח זו מטבעה כרוח, נודדת. באם היא חמה, היא תעלה מעלה. רוח קרה תרד למטה וכך גם התסמינים השונים של סוגי הרוח השונים. החום יביא לנוקשות בגין ההתייבשות. זרימת הדם תפחת והנטייה לכליאת דם במקומות שונים תגבר. בהבנה של הרפואה המערבית, מדובר על כן באפשרות של קרישי דם למיניהם או לדימומים עקב יציאת הדם מכלי-הדם. ברם, כאשר הרוח קרה, הקור יכול לגרום לעווית, תנועה מופחתת ועד לקיפאון. כלומר, הדבר יביא להפחתה ניכרת בזרימת הדם ולחוסר חמצן באותם המקומות.
מהן הסיבות היכולות לגרום לאירוע המוחי?
1. עבודה מוגזמת, עקה ( סטרס ) רגשי ועודף פעילות מינית מתמשכת וחסרת מנוחה. כל אלו מחלישים את האנרגיה של הכליות ובהמשך גם של הכבד. האנרגיה שניזוקה בכבד היא מסוג יין על כן האנרגיה מסוג יאנג, זו החמה, החיצונית, הזכרית, הדרומית, הגבוהה ועוד תתגבר ותעלה עד לרמת חום משמעותית ביותר. בגיל המבוגר במיוחד, החום הזה יכול לגרום לאירוע המוחי.
2. תזונה לא סדירה ותקינה ופעילות פיזית מוגזמת. המזון לרוב שומני, מטוגן, מתובל וריבוי סוכרים כל אלו מחלישים את הטחול ואת ייצור הדם ופינוי הלחות. הפעילות הפיזית המוגזמת מחלישה את הכליות. מאחר והכליות בגישה הסינית הם האמא של העץ שזה בין היתר הכבד, אזי האנרגיה הפנימית של הכבד, הצ'י בכבד חסר. חוסר צ'י מפחית את יכולת התנועתיות של הדם גם אל הכבד. חוסר דם בכבד מהווה את הסיבה השכיחה להתפתחות רוח פנימית משום שהכבד אינו מסוגל לפנותו מהגוף.
3. עודף פעילות מינית ומנוחה לא מספקת.השילוב של עודף פעילות מינית וחוסר מנוחה מוביל לחולשה של תמצית הכליות. מצב זה מביא לחוסר במוח-העצם אשר לא מזין את די את הדם ולבסוף נגרם עמדון של הדם. עמדון הדם גורם לנוקשות וכאבים בגפיים וללשון סגולה.
4. פעילות פיזית מוגזמת וחוסר מנוחה מספקת: בפעילות הפיזית המוגזמת מכלילים גם את ההתעמלות למיניה. הטחול נחלש, השרירים והמסלול. נוכחות קודמת של "רוח" בגוף גורם לחוסר צ'י ודם במסלולים. מאידך, חשיפה לרוח חיצונית "מתעמתת" עם הרוח הפנימית במסלולים וזה מה שגורם לשיתוק הגפיים.
כל מה שנאמר לעיל מהווים גורמים פתוגנים בהתהוות WIND STROKE - אירוע מוחי שעל רקע רוח. לבד מזה יתכנו כמה מצבי חסר צ'י, דם ואנרגיה יין ובמיוחד של הכליות או הכבד.
הלשון יכולה להוות כלי אבחנתי טרם האירוע. באם רק נשכיל להכירם:
רוח: נוקשות, סטיית הלשון.
ליחה:תפיחות, חיפוי דביק.
אש: בסיס אדום.
עמדון: לשון בצבע אדום סגול.
באם נראה בבדיקה של הלשון באדם מבוגר - נוקשות, תפיחות, בסיס הלשון וגוף הלשון אדומים עד סגולים - לאדם יש את ארבעת הסימנים לאירוע-מוחי.
אבחנה מבדלת:
האבחנה החשובה ביותר היא בין הפגיעה באיברים הפנימיים והמסלולים לזו הפוגעת רק במסלולים. לאור זאת מוכרים 2 סוגי אירועים מוחיים שעל רקע רוח:
הסוג הקשה - בו יש פגיעה באיברים הפנימיים והמסלולים.
הסוג הקל - בו קיימת פגיעה במסלולים בלבד.
אירוע מוחי קשה בו יש פגיעה משולבת, פנימית ובמסלולים מתאפיין באפופלקסיה, באובדן המודעות וההכרה, אפזיה עם קושי בדיבור ושיתוק עם או ללא נימול.
אירוע מוחי קל בו קיימת פגיעה במסלולים, מתאפיין בשיתוק או חולשת צד אחד, נימול, דיבור לא ברור. אין אובדן מודעות או הכרה.
האירוע המוחי הקשה מתחלק ל-2 סוגים: הסוג המתוח והסגור לעומת זה הרפוי והפתוח.
האירוע המוחי הקל מתחלק לזה של - המסלולים העיקריים, ומתאפיין בהמיפלגיה ( שיתוק צד אחד של הגוף ) ונימול. הפגיעה במסלולים האחרים המחברים, מתאפיין בנימול.
אירוע מוחי קשה
הסוג המתוח והסגור:
ביטוי קליני: תמט פתאומי, אודן מודעות, איבוד הכרה, עווית לסתות, חריקת שיניים, פנים ואוזניים אדומות, ליחה מרובה, קולות מוזרים מהלוע, יתכנו קשיי נשימה, עצירות ועצירת שתן.
לשון - אדומה, נוקשה, סטיית הלשון, חיפוי צהוב ודביק.
דופק - מלא ומתוח, מהיר או חלקלק.
הסוג הרפוי - הפתוח:
ביטוי קליני: תמט פתאומי, אבוד מודעות או הכרה, עיניים עצומות, פה פתוח, פנים חיוורות, קדמת ראש שומנית ומזיעה, חוסר שליטה על הסוגרים, גפיים קרות.
לשון - חיוורת, תפוחה.
דופק - משתנה בין חבוי לקופצני.
פגיעה במסלולים העיקריים:
ביטוי קליני:שיתוק רפה, המיפלגיה, נימול הגפיים, הגבלה בתנועה, דיבור לא ברור ( ממצא לא מחייב ).
פגיעה במסלולים המחברים:
ביטוי קליני: נימול חד צדדי של הפנים והגפיים, דיבור לא ברור ( לא כממצא מחייב ).
הטיפול
הפגיעה באיברים הפנימיים:
1. שחרור עווית.
2. השריית החייאה.
3. להוריד ערכי לחץ-דם.
הסוג המתוח
השריית החייאה, הרפיית עווית, פינוי חום פנימי, שחרור הרוח, הוצאת הליחה ופתיחת ה"פתחים" בגוף ( כמו של זיעה וכדומה).
הסוג הרפוי: להחזיר את אנרגיה היאנג ולהשרות החייאה.
הטיפולים שניתנים כוללים, דיקור בנקודות מפתח לפי האבחנה וכמובן צמחי-מרפא וגם כאן בהקפדה על האבחנה המדויקת. במקרים מסוימים משלבים בין הרפואה הסינית המסורתית לזו המערבית וכמובן לא זונחים את הפיסיותרפיה שכה חיונית באנשים אלו.
המונח "רוח" בגישה הסינית מבטא מצב של - "רוח" חיצונית, כפי שמוכר לכולנו. רק שאותה "רוח" יכולה לחדור לגוף ולגרום לתופעות חיצוניות כמו - שפעת, נזלת וכדומה. ה"רוח הפנימית" היא יותר מורכבת. היא נובעת מבעיה בכבד. לכל איבר בגישה הסינית יש תופעת טבע מסוימת. התופעה של הכבד היא הרוח. כאשר יש בעיה בכבד תתכן רוח פנימית. רוח זו מטבעה כרוח, נודדת. באם היא חמה, היא תעלה מעלה. רוח קרה תרד למטה וכך גם התסמינים השונים של סוגי הרוח השונים. החום יביא לנוקשות בגין ההתייבשות. זרימת הדם תפחת והנטייה לכליאת דם במקומות שונים תגבר. בהבנה של הרפואה המערבית, מדובר על כן באפשרות של קרישי דם למיניהם או לדימומים עקב יציאת הדם מכלי-הדם. ברם, כאשר הרוח קרה, הקור יכול לגרום לעווית, תנועה מופחתת ועד לקיפאון. כלומר, הדבר יביא להפחתה ניכרת בזרימת הדם ולחוסר חמצן באותם המקומות.
מהן הסיבות היכולות לגרום לאירוע המוחי?
1. עבודה מוגזמת, עקה ( סטרס ) רגשי ועודף פעילות מינית מתמשכת וחסרת מנוחה. כל אלו מחלישים את האנרגיה של הכליות ובהמשך גם של הכבד. האנרגיה שניזוקה בכבד היא מסוג יין על כן האנרגיה מסוג יאנג, זו החמה, החיצונית, הזכרית, הדרומית, הגבוהה ועוד תתגבר ותעלה עד לרמת חום משמעותית ביותר. בגיל המבוגר במיוחד, החום הזה יכול לגרום לאירוע המוחי.
2. תזונה לא סדירה ותקינה ופעילות פיזית מוגזמת. המזון לרוב שומני, מטוגן, מתובל וריבוי סוכרים כל אלו מחלישים את הטחול ואת ייצור הדם ופינוי הלחות. הפעילות הפיזית המוגזמת מחלישה את הכליות. מאחר והכליות בגישה הסינית הם האמא של העץ שזה בין היתר הכבד, אזי האנרגיה הפנימית של הכבד, הצ'י בכבד חסר. חוסר צ'י מפחית את יכולת התנועתיות של הדם גם אל הכבד. חוסר דם בכבד מהווה את הסיבה השכיחה להתפתחות רוח פנימית משום שהכבד אינו מסוגל לפנותו מהגוף.
3. עודף פעילות מינית ומנוחה לא מספקת.השילוב של עודף פעילות מינית וחוסר מנוחה מוביל לחולשה של תמצית הכליות. מצב זה מביא לחוסר במוח-העצם אשר לא מזין את די את הדם ולבסוף נגרם עמדון של הדם. עמדון הדם גורם לנוקשות וכאבים בגפיים וללשון סגולה.
4. פעילות פיזית מוגזמת וחוסר מנוחה מספקת: בפעילות הפיזית המוגזמת מכלילים גם את ההתעמלות למיניה. הטחול נחלש, השרירים והמסלול. נוכחות קודמת של "רוח" בגוף גורם לחוסר צ'י ודם במסלולים. מאידך, חשיפה לרוח חיצונית "מתעמתת" עם הרוח הפנימית במסלולים וזה מה שגורם לשיתוק הגפיים.
כל מה שנאמר לעיל מהווים גורמים פתוגנים בהתהוות WIND STROKE - אירוע מוחי שעל רקע רוח. לבד מזה יתכנו כמה מצבי חסר צ'י, דם ואנרגיה יין ובמיוחד של הכליות או הכבד.
הלשון יכולה להוות כלי אבחנתי טרם האירוע. באם רק נשכיל להכירם:
רוח: נוקשות, סטיית הלשון.
ליחה:תפיחות, חיפוי דביק.
אש: בסיס אדום.
עמדון: לשון בצבע אדום סגול.
באם נראה בבדיקה של הלשון באדם מבוגר - נוקשות, תפיחות, בסיס הלשון וגוף הלשון אדומים עד סגולים - לאדם יש את ארבעת הסימנים לאירוע-מוחי.
אבחנה מבדלת:
האבחנה החשובה ביותר היא בין הפגיעה באיברים הפנימיים והמסלולים לזו הפוגעת רק במסלולים. לאור זאת מוכרים 2 סוגי אירועים מוחיים שעל רקע רוח:
הסוג הקשה - בו יש פגיעה באיברים הפנימיים והמסלולים.
הסוג הקל - בו קיימת פגיעה במסלולים בלבד.
אירוע מוחי קשה בו יש פגיעה משולבת, פנימית ובמסלולים מתאפיין באפופלקסיה, באובדן המודעות וההכרה, אפזיה עם קושי בדיבור ושיתוק עם או ללא נימול.
אירוע מוחי קל בו קיימת פגיעה במסלולים, מתאפיין בשיתוק או חולשת צד אחד, נימול, דיבור לא ברור. אין אובדן מודעות או הכרה.
האירוע המוחי הקשה מתחלק ל-2 סוגים: הסוג המתוח והסגור לעומת זה הרפוי והפתוח.
האירוע המוחי הקל מתחלק לזה של - המסלולים העיקריים, ומתאפיין בהמיפלגיה ( שיתוק צד אחד של הגוף ) ונימול. הפגיעה במסלולים האחרים המחברים, מתאפיין בנימול.
אירוע מוחי קשה
הסוג המתוח והסגור:
ביטוי קליני: תמט פתאומי, אודן מודעות, איבוד הכרה, עווית לסתות, חריקת שיניים, פנים ואוזניים אדומות, ליחה מרובה, קולות מוזרים מהלוע, יתכנו קשיי נשימה, עצירות ועצירת שתן.
לשון - אדומה, נוקשה, סטיית הלשון, חיפוי צהוב ודביק.
דופק - מלא ומתוח, מהיר או חלקלק.
הסוג הרפוי - הפתוח:
ביטוי קליני: תמט פתאומי, אבוד מודעות או הכרה, עיניים עצומות, פה פתוח, פנים חיוורות, קדמת ראש שומנית ומזיעה, חוסר שליטה על הסוגרים, גפיים קרות.
לשון - חיוורת, תפוחה.
דופק - משתנה בין חבוי לקופצני.
פגיעה במסלולים העיקריים:
ביטוי קליני:שיתוק רפה, המיפלגיה, נימול הגפיים, הגבלה בתנועה, דיבור לא ברור ( ממצא לא מחייב ).
פגיעה במסלולים המחברים:
ביטוי קליני: נימול חד צדדי של הפנים והגפיים, דיבור לא ברור ( לא כממצא מחייב ).
הטיפול
הפגיעה באיברים הפנימיים:
1. שחרור עווית.
2. השריית החייאה.
3. להוריד ערכי לחץ-דם.
הסוג המתוח
השריית החייאה, הרפיית עווית, פינוי חום פנימי, שחרור הרוח, הוצאת הליחה ופתיחת ה"פתחים" בגוף ( כמו של זיעה וכדומה).
הסוג הרפוי: להחזיר את אנרגיה היאנג ולהשרות החייאה.
הטיפולים שניתנים כוללים, דיקור בנקודות מפתח לפי האבחנה וכמובן צמחי-מרפא וגם כאן בהקפדה על האבחנה המדויקת. במקרים מסוימים משלבים בין הרפואה הסינית המסורתית לזו המערבית וכמובן לא זונחים את הפיסיותרפיה שכה חיונית באנשים אלו.
הקליניקה נמצאת ברח' לוי אשכול 50 דירה 3א', שכונת ל ', תל אביב. טל ' 03-6996937
כתובת האתר- http://www.moshe.org.il
אי-מייל - moshes50@zahav.net.il
כתובת האתר- http://www.moshe.org.il
אי-מייל - moshes50@zahav.net.il